טכניקת אלכסנדר (המכונה גם שיטת אלכסנדר) היא שיטת לימוד חווייתית של האדם את עצמו ועל עצמו, כך שהלימוד המשמעותי נעשה לא רק דרך המילה הכתובה ואפילו לא דרך מראה עיניים. הפנמת המסרים והשינויים המיוחלים יכולים להתרחש בעיקר דרך החוויה המועברת בשיעורים. השיטה נלמדת בשיעורים אישיים ממורה לתלמיד.

שיטת אלכסנדר מלמדת את האדם על עצמו מתוך עצמו בהתייחסות לנקודת המוצא: "איך אני משתמש בעצמי?"

העבודה נעשית במישורים רבים כמו המבנה שלנו, התנועה, היציבה, הכיוונים, המחשבות, התחושות והרגשות, כלומר ההתנהלות שלנו.

במילים אחרות השיטה עוסקת באופן השימוש של האדם בעצמו, ונושאה העיקרי ורחב היריעה הוא "The Use of the Self", כשם ספרו השלישי של פ.מ. אלכסנדר, מפתח השיטה.

השיטה מתייחסת לאדם כאל שלמות פסיכופיזית והיא מסווגת כשיטת לימוד חוויתית אישית.

השיטה אינה מסווגת כשיטת ריפוי, אם כי בעזרת הלימוד וההכרות של האדם עם עצמו ועם אופן התנהלותו הוא מגיע לשיפור רב בתיפקודו הכללי שלו וכך גם לשיפור בריאותו ולהפגת כאביו וחוליו.

מקובל לחשוב שטכניקת אלכסנדר באה לשנות את הפעילות הקשורה ביציבה של האדם ואכן כך אפשר לראותה, אלא שהיא עוסקת בהרבה יותר מזה. זוהי טכניקה לשינוי התגובה של האדם על גירויים מהסביבה ומכאן שאפשר ליישם אותה בכל קשת הפעילות האנושית, כולל בתהליכים מחשבתיים, רגשיים ופיזיולוגיים.

השיטה מלמדת את האדם כיצד להשתמש בגופו ובמחשבתו בצורה היעילה ביותר בשבילו ובכך להיות אחראי לשיפור איכות חייו.